אחד הכוחות הגדולים החבויים בחשיבה תהליכית קשור לויזואליזציה. הוכח מדעית שאנשים חושבים יותר בתמונות מאשר במילים. ע"י שרטוט התהליך בצורה ברורה ותלייתו על הקיר במשרד נוצר מצב של שקיפות בו עובדים יכולים לראות מה קורה, דבר שמחזק קשר אמוציונאלי ביניהם לבין התהליך אשר לו הם שותפים.
מיפוי תהליכים בצורה שקופה מהווה טריגר לתהליך של העלאת המודעות בחברה. פתאום אנחנו רואים במדויק מה קורה ואיך זה קורה בארגון –> תובנות דרך ראיה מרחבית.
המסקנה הינה שחשיבה תהליכית מקבילה לתהליך של מודעות. הדוגמה (בפוסט הקודם) שמתייחס למוסך נראה אולי טריויאלי אבל תנסו להשליך ממנו על הארגון שלכם ותראו כמה הוא מציאותי. איזה טריגרים (ארועים) מניעים את אנשיכם לפעולה ומהי התוצאה הסופית? חיבור של הטריגרים האלה לתוצאות הרצויות כבר נותן סדרה של תהליכים.....הרי הם כבר שם. על ידי כך שמתחילים עם מיקוד בטריגר של הלקוח ובתוצאה הרצויה מבחינתו, מקשרים את כל מה שקורה ביניהם (הטריגר והתוצאה) ללקוח. מי מתחיל בתהליך ומה התוצאה הרצויה?
עד כמה שהם נראים בסיסיים עדיין קורה הרבה שארגונים מתקשים לענות על שתי שאלות אלה.
חשיבה תהליכית מאפשרת שקיפות של ממשקים בין מחלקות. איפה בדיוק מתרחשת "לחיצת היד" בין גורם אחד לגורם אחר בתהליך. הדבר מאד רלוונטי בעיקר כשמעורבים גם גורמים חיצוניים אליהם מוציאים תהליכים למה שנקרא מיקור חוץ(אוטסורסינג). מיקור חוץ של תהליך מביא איתו מיקור פנים של אחריות! התלות בגורם שלישי (ספק חיצוני) צריך להיות מנוהל ומנוטר באופן תמידי. התפישה התהליכית נותנת כלים להתמודדות עם תלות שכזו.
